ע"א 160/50

תקציר

פרשת עליזה לוי ואח' נ' רחל מצא (ע"א 160/50) נסובה סביב סכסוך רכושי בין בעלי בית בתל אביב לבין דיירת, רחל מצא, ששכרה דירה בבית. הסכם השכירות המקורי היה לשנה והמשיך כשכירות סטטוטורית לאחר פטירת בעלה של השוכרת. בעל הדירה סירב בתחילה לחדש את חוזה השכירות ודרש ממאזה לפנות את הדירה. סירוב זה הוביל לשורה של מאבקים משפטיים. השאלה המרכזית הייתה האם מאזה מחויב להמשיך ולהציע תשלומי שכר דירה לאחר שבעל הבית סירב להם בעבר. בית המשפט פסק לטובת מצא, וקבע כי ברגע שמשכיר מסרב לשכר דירה, השוכר אינו מחויב עוד להציע אותו מחדש, אלא אם כן המשכיר מראה בבירור את נכונותו לקבל את דמי השכירות. בנוסף, פסקי הדין בתביעות הפינוי הראשוניות לא שינו את המצב המשפטי, כלומר מזא"ה לא נדרשה להגיש הצעה חדשה. החוק מגן על השוכרים, ואין להעניש אותם על הפרעה מכוונת של המשכיר. צווי הגבלת שכר דירה נועדו להגן על השוכרים ולא ללכוד אותם. לכן, אם אי תשלום או הפרה של תקופת שכירות מתרחשת עקב פעולות מתוכננות מראש של המשכיר, פינוי יהיה לא צודק. במקרה זה, שתיקתה של בעלת הדירה וחוסר המעש המתמשך כלפי מאזה פטרו אותה מלהציע מחדש את דמי השכירות. השופטים דחו את הערעור, אישרו את החלטת הערכאה הנמוכה יותר והורו למערערים לשלם את הוצאות המשפט של מצא.