ע"א 610/78

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה של ועדת ערר לפי חוק מס שבח מקרקעין. הוועדה קיבלה את ערעורו של המשיב על גובה המס הנוסף שהיה עליהם לשלם עבור חלקת קרקע שזכתה בהגרלה. המערער טען כי הוועדה טעתה בשיקול דעתה. הקרקע המדוברת הייתה חלק מפרויקט משותף של עיריית באר שבע ומינהל מקרקעי ישראל, במסגרתו יוכלו הרשומים לזכות בהגרלה לרכישת מגרש עם דרישה לבנות עליו בית. במסגרת הפרויקט הייתה העירייה אחראית על עבודות התכנון והפיתוח, והזוכים חויבו בתשלום הוצאות אלה. המשיב, שזכה בהגרלה, התקשר בהסכם פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, במסגרתו שילם את דמי הפיתוח לעירייה ואת מחיר המגרש למינהל. בכל הנוגע לתשלום מיסים נוספים, טען המשיב כי יש לבסס את שווי המכירה רק על מחיר המגרש ולא לכלול את הוצאות הפיתוח. הוועדה הסכימה עם המשיב, והובילה את המערער לערער לערכאה גבוהה יותר. עם זאת, בית המשפט העליון הסכים עם החלטת הוועדה, בקובעו כי המשיב רכש חלקה לא מפותחת, והוצאות הפיתוח אינן חלק מ"שוויה" של הקרקע כהגדרתה בחוק מס שבח מקרקעין. בית המשפט הדגיש כי ההוצאות היו התחייבויות חוזיות נפרדות ולא שינו את אופי העסקה, שהיא רכישת מגרש לא מפותח. יתר על כן, העובדה שמינהל מקרקעי ישראל גבה את דמי הפיתוח עבור העירייה לא שינתה את סיווגם. לפיכך נדחה הערר, והחלטת הוועדה המקורית נותרה בעינה.