רע"ב 6139/14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי בבקשת המבקש לשחרור מוקדם. הפסיקה ברורה, כי רשות ערעור על החלטות מנהליות בעתירות אסירים תינתן רק כאשר הבקשה מעלה סוגיה מעבר לנסיבות הספציפיות של עניינו של האסיר – במקרה זה טען המבקש כי בקשתו מטילה ספק בהיקף החיסיון המותר לדו"חות ועדת האבחון והטיפול (אלמ"ב), עניין בעל חשיבות כללית. עם זאת, בית המשפט מצא כי מוקד החלטת ועדת השחרורים ובית המשפט המחוזי היה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש, לרבות מידע חסוי הנוגע למסוכנותו, טיפולו והתנהגותו בכלא. החלקים הפומביים של דוחות ALMB הספיקו כדי להצדיק את דחיית השחרור המוקדם, ולכן לא היה צורך להתעמק בסוגיה הכללית של היקפי סודיות. יתר על כן, בית המשפט אישר את סמכותו של ה-ALMB לכלול מסקנות לגבי מסוכנות בחלק החסוי של הדו"חות שלהם. מאחר שהמבקש הבהיר כי אינו מערער על סבירות החלטת הוועדה, לא היה צורך לבחון את המידע החסוי. לבסוף, ציין בית המשפט כי כל בחינה מחודשת של החלטת ועדת השחרורים חייבת להתבצע על פי ההליכים שהותוו, שאינם כרוכים בהתערבות שיפוטית בשלב זה. לפיכך, הבקשה נדחתה ולא נפסקו הוצאות.