ב"ל 21131-04-20

תקציר

התובע הגיש תביעה להכרה כידועים בציבור של המנוח, וכתוצאה מכך לקבל קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי (הנתבע). המנוח והתובעת חתמו על הסכם הנוגע להכרה באבהות, מזונות ילדים והסדרי ראייה, אשר יחד עם ראיות נוספות הצביעו על כך שלשני הצדדים לא היה קשר זוגי. ההסכם, יחד עם מצגי המנוחה בפני הרשויות השונות כי היא גרושה, הביאו את השופט למסקנה כי התובע והמנוחה אינם ידועים בציבור. עוד קבע השופט כי עדויות התובע ומשפחתו אינן עקביות ותפורות להשגת התוצאה הרצויה במשפט. יתר על כן, התובעת לא הביאה כל ראיה לכספים משותפים או למשק בית משותף, וכן צוין היעדר ראיות מצולמות לחייהם המשותפים לכאורה. ככלל, קבעה השופטת כי התובע לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו, ועל כן נדחתה התביעה להכרה כידועה בציבור של המנוח. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה.