עמ"נ 53499-08-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשות לפטור מתשלום אגרות בית משפט והפקדת בטוחה לצורך הערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים. המבקשים, זוג נשוי מאריתריאה (או אתיופיה), ביקשו פטור מאגרה בנימוק של חוסר יכולת כלכלית, אך בית המשפט מצא כי לא הוכיחו די הצורך את היעדר האמצעים הכלכליים שלהם. ייצוג המבקשים על ידי עורכי דין פרו בונו, שהשקיעו עשרות שעות עבודה בתיק, רמז גם כי בידיהם האמצעים לכסות את אגרות בית המשפט והפיקדון. זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו כל ניסיון לגייס את הכספים הדרושים, וההחלטה לפטור אותם מאגרות בהליך קודם בבית המשפט העליון לא היוותה ראיה מספקת לאי כושר כלכלי. בית המשפט אף סבר כי סיכויי ההצלחה של הערעור נמוכים ביותר, שכן הערעור עסק בדחיית עניינם של המבקשים תוך הבטחה לבחינה מחודשת על ידי המשיב, בעוד שהמבקשים ביקשו התערבות ישירה של בית המשפט. בנוסף, תלויה ועומדת עתירה נוספת שערערה על חוקתיות החקיקה הרלוונטית, מה שפגע עוד יותר בסיכויי ההצלחה של הערעור. משכך, קבע בית המשפט כי על המבקשים לשלם את האגרות ולהפקיד את נייר הערך בתוך פרק זמן מוגדר.