רער"צ 41866-12-23

תקציר

פסק הדין דן בערעורה של חברה שהמודל העסקי שלה מבוסס על שטרי חוב עם חתימות אלקטרוניות, אשר נדחו על ידי המשיב, לשכת ההוצאה לפועל, בנימוק שפקודת השטרות אינה מכירה בחתימות כאלה. פסק הדין דן בתולדותיה ובתכליתה של פקודת השטרות, חוק חתימה אלקטרונית והשלכותיהן על ההכרה בחתימות אלקטרוניות על שטרי חוב. תוך הכרה במורכבותם של דיני השטרות, פסק השופט לטובת המערער וקבע כי ניתן לזהות חתימות אלקטרוניות על שטרי חוב שאינם סחירים או כאלה שלא נסחרו, במיוחד בין צדדים קרובים, כל עוד מדובר במעשים אישיים מובהקים ועושים שימוש בטכנולוגיה המבטיחה זיהוי חד-ערכי. השופטת מדגישה את הצורך בוודאות משפטית ובתחרות במגזר הבנקאי, ומעודדת את המשיב לקבוע נהלים מתאימים לביצוע שטרות אלה. פסק הדין קורא למדינה לעדכן את חוקי השטרות לעידן הדיגיטלי, בתקווה לפתרון כולל בקרוב. הערעור מתקבל, והמשיבה מצווה לתקן את נהליה בתוך 90 יום, לצד כיסוי הוצאות המערערת.