עת"מ 9544-07-13

תקציר

המבקשת, בעלת מניות בחברת בית יורב (1997) בע"מ, שבנתה מבנה מגורים ביפו, ערערה על החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה לדחות את בקשתה להיתר לשימוש חורג להסבת המרתף העליון של הבניין למשרד. המרתף המדובר נועד במקור לחניה בלבד, על פי היתר הבנייה, שניתן מכוח תכניות א' ו-2507 שבוטלו. בקשת העותרת נדחתה בנימוק שהמרתף לא נרשם כרכוש משותף, כנדרש בהיתר ובתכנית א', וכי חלקים ממנו נמכרו לצדדים שלישיים. יתר על כן, רשויות התכנון חייבו את העותרת לרשום תחילה את המרתף כרכוש משותף בטרם תגיש בקשה לשימוש החריג. ועדת הערר הציעה לעותר להגיש בקשה להקלה לפי תכנית א1, שגם היא נדחתה על ידי העותר. בית המשפט קבע כי החלטת ועדת הערר סבירה וכי לא בוטלה הדרישה לרשום את המרתף כרכוש משותף. בית המשפט הדגיש כי אין להתעלם משיקולי תכנון, וכי פעולותיה של העותרת בחלוקה ובמכירה של חלקים מהמרתף היו בניגוד להיתר הבנייה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי העותרת לא מילאה אחר ההליכים הנדרשים לשימוש חורג וכי טענתה כי הסתמכה על תגובת מידע מהעירייה אינה מבוססת. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.