ת"א 9107/07

תקציר

מדובר בתאונת עבודה שאירעה ביום 13.2.03 באתר בנייה באור יהודה, כאשר התובע, דן פסקו, עובד זר מרומניה, נפל למקדח פתוח ונפצע קשה. תביעת הנזיקין הוגשה על ידי התובעת והמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) כנגד ארבעה נתבעים: דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ (דניה), מבצעת הבנייה והקבלן הראשי; חלובה קידוחים ובניו בע"מ (חלובה), קבלן משנה שנשכר על ידי דניה; שי בוארון (Boaron), קבלן משנה נוסף שנשכר על ידי חלובה והעסיק את התובע; וסהר חברה לביטוח בע"מ (סהר), שביטחה את המפקח על הפרויקט. הנאשמים הכחישו אחריות לתאונה. בית המשפט מצא כי דניה, כמבצעת הבנייה, הפרה את חובתה החקוקה ואחראית לתאונה על פי עוולת הרשלנות. חלובה, כקבלן משנה, חב גם הוא חובת זהירות כלפי התובע והיה אחראי לתאונה ברשלנות. בוארון, מעסיקו של התובע, נשא באחריות לכך שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה והפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובעת. בית המשפט לא ייחס לתובע כל אשם תורם. מבין הנתבעים, דניה נמצאה בעלת דרגת האחריות הגבוהה ביותר (55%), ואחריה Boaron (30%) ו-Haluba (15%). סך הנזקים שנפסקו לתובע הסתכמו ב-2,517,037 ₪, מהם נוכו תגמולי המל"ל בעבר ובעתיד בסך 2,741,854 ₪. התובע היה זכאי ל-25% מהנזקים, והיתרה הייתה אמורה להיות משולמת למל"ל. דניה, חלובה וסהר חויבו לשלם לתובע ולמל"ל ביחד ולחוד. בנוסף, חויב בורון, שלא התגונן, לשלם למל"ל סך של 755,111 שקל או את מלוא סכום ההטבות לפי שיקול דעתה של המל"ל. בית המשפט פסק גם בהודעות לצדדים שלישיים שהגישו דניה, חלובה וסהר נגד שתי חברות ביטוח, מנורה ואליהו, וקבע כי מנורה ואליהו, כמבטחות של דניה וחלובה, בהתאמה, חייבות לשפות את הנתבעים בכפוף לדיני כפל ביטוח.