ע"א 20689-01-16

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך בנושא השקעות והעברות כספים בין מר סבז יששכר לבין מספר משיבים, לרבות איתמר, שכן ששכנע את יששכר להשקיע באמצעותו כספים, ונמענים שונים נוספים של הכספים המועברים. בית משפט השלום בתל אביב-יפו דחה תחילה את תביעתו של יששכר כנגד כל המשיבים למעט הוריו של איתמר, אשר חויבו לשלם ליששכר סכום משמעותי. גם יששכר וגם ההורים ערערו על פסק הדין. יששכר, שטען כי היה תמים וחסר השכלה בעניינים כספיים, טען כי על מספר משיבים, בהם עו"ד שוב והוריו של איתמר (גולדשטיין), להשיב את הכסף שקיבלו, שכן הושג באמצעות עשיית עושר שלא כדין. מנגד, גולדשטיין וכמה משיבים נוספים טענו כי גם הם נפלו קורבן למעשי המרמה של איתמר ואין לחייבם בהשבת הכספים. לטענתם, הם פעלו בתום לב ונתנו תמורה לכספים שקיבלו. בנוסף, הבנק שהיה מעורב בעסקאות הוזכר אף הוא כמשיב, אך בהמשך הגיעו הצדדים להסכמה לדחות את הערעור נגד הבנק. בית המשפט, לאחר ששקל את הערעורים, לא מצא עילה לשנות את החלטת בית משפט קמא. הודגש כי יששכר השתתף באופן פעיל בהעברות ושלט במצב, בניגוד לטענותיו על היותו קורבן חף מפשע. השופטים הסכימו עם קביעתו של בית משפט קמא כי המשיבים 3, 12-6 (לרבות עו"ד שוב) פעלו בתום לב ולא היו מודעים לתרמית, ולפיכך לא היו חייבים להשיב את הכספים. עוד ציין בית המשפט כי משיבים אלה גם הפסידו סכומים משמעותיים שהושקעו באיתמר ולא קיבלו כל הון בלתי צודק. באשר לגולדשטיין הגיע בית המשפט למסקנה כי הם פעלו באופן מפוקפק, ידעו את קשייו הכלכליים של בנם ואפשרו לו להשתמש בחשבונם להעברות כספים. לפיכך חויבו לשלם ליששכר סכום של 257,200 ש"ח, בניכוי ניכוי 58,000 ש"ח שיששכר קיבל מהם. הן הערעור והן הערעור שכנגד על סכום זה נדחו. לפיכך המליץ בית המשפט לדחות את כל הערעורים, כאשר יששכר יישא בהוצאות המשפט של המשיבים 12-6, ואילו הבנק הוחרג מכל הוצאה בשל הסכמתם. הערבויות שהפקיד יששכר היו אמורות להתחלק שווה בשווה בין המשיבים. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו בנוגע לערעור ולערעור הנגדי של גולדשטיין.