ע"ע 36149-10-20

תקציר

בית הדין בחן את עניינו של המערער, תוך התמקדות בפיטוריו ובטענות להפרת ההסכם הקיבוצי. המערער פוטר במהלך הליך רה-מבני מתמשך בחברה, ולמרות טענותיו, החברה פעלה בהתאם לנהלים תקינים על פי ההסכם הקיבוצי הקיים. הפיטורים נבעו הן מהצורך לייעל את כוח העבודה והן מחוסר יכולתו של המערער למלא את תפקידו עקב פגיעה בעבודה והיעדרות ממושכת. למרות שפציעתו של המערער הוכרה כקשורה לעבודה, הוא לא המציא תיעוד רפואי בזמן אמת מהמוסד לביטוח לאומי כדי לוודא שהיעדרותו נבעה מפגיעה בעבודה. כתוצאה מכך, על פי ההסכם הקיבוצי, פיטוריו בחופשת מחלה עקב הפגיעה קיבלו תוקף מאחר והמסמכים הדרושים לא הוצגו במועד. גם טענות המערערת בדבר אי חוקיות בפיטורים ודרישתה לתוספת שכר נדחו. הוא לא הציג מסמכים רפואיים קריטיים במהלך הדיון, ולא ביקש עמדה חלופית המתאימה לצרכיו הרפואיים, דבר שהשפיע על עניינו. זאת ועוד, הצעת החברה לתנאי פרישה מועדפים הותנתה בחתימה על קבלה וויתור על תביעות עתידיות, אך המערערת סירבה. בית המשפט אישר כי הצעות מותנות כאלה הן פרקטיקה לגיטימית. נקבע כי אין הוכחה שפיטוריו הושפעו מתלונתו נגד מנהל. ערעורו נדחה, מבלי שנמצאה כל הפרה של התחייבויות משפטיות, חוזיות או בתום לב, מה שחייב אותו לשאת בהוצאות עבור שתי הערכאות.