עת"מ 1182/07

תקציר

ארבעה עותרים ביקשו לפסול מספר שאלות שנכללו בבחינה בכתב שקיימה לשכת עורכי הדין באוקטובר 2007 בנימוק שלא נרשמו במקצועות המותרים לבחינה לפי תקנה 18, או שהתשובות הנכונות שניתנו על ידי ועדת הבחינות היו שגויות. לגבי כל אחת מהשאלות בחן בית המשפט האם הוועדה חרגה מסמכותה או טעתה בקביעת התשובות הנכונות. באשר לשאלה 2 טענו העותרים כי אף אחת מהתשובות שניתנו אינה נכונה, אך בית המשפט מצא כי חלופה א' היא הנכונה ביותר, אולם הוא אינו יכול להתערב במקרה זה בשל המגבלות על התערבות בשיקול דעתה של הוועדה. לשאלה 27, שנשאלה על בית המשפט המתאים למקרה מסוים, הסכים בית המשפט עם בחירתה של הוועדה בבית משפט השלום כתשובה הנכונה, שכן יש לו סמכות לדון בתביעות חוב אזרחי. שאלה 35, הנוגעת להליך הבחירות לכנסת, נמצאה נתונה לשיקול דעתה של הוועדה שכן היא נופלת בגדר תקנה 18(1), ורוב הנבחנים בחרו גם בתשובת הוועדה. שאלה 54, בנוגע להרשעת אב על סמך עדות בנו, תמך בית המשפט בבחירת הוועדה בתשובה שדרשה ראיות נוספות לחיזוק עדותו של הקטין. בשאלה 73, שעסקה בפתיחת חקירת משטרה, קבע בית המשפט כי התקנה המתוקנת מאפשרת שאלה כזו ולכן דחה את העתירה. שאלה 74 בדבר פסק דין המבוסס על ראיות בכתב ללא שימוע בעל פה נמצאה אף היא עולה בקנה אחד עם שיקול דעתה של הוועדה, להבדיל מהחלטה בדבר קבילות ראיות. בשאלה 83, שנשאלה על הפרת סודיות של עורך דין, הסכים בית המשפט עם הוועדה כי עורך הדין לא הפר כל חיסיון. לבסוף, בשאלה 86, בדבר פטור ממס של מוסד צדקה על מכירת נכסים, דחה בית המשפט את בקשת העותרים לפסול אותה, שכן הנושא היה בחלקו בגדר תקנה 18(6). העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, למעט עותר מס' 4, שיעבור את הבחינה אם שאלה 2 תתקבל.