ע"א 136/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה הודעת פתיחה של המערערים, שביקשו פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיהם בחלקת אדמה. המערערת השנייה התקשרה בשנת 1951 עם מינהל מקרקעי ישראל להקמת אצטדיון על הקרקע בתוך חמש שנים. משלא נבנה האצטדיון ועיריית תל אביב-יפו פתחה בהליכי הפקעה, טענו המערערים כי הם זכאים לפיצויים וביקשו פסק דין הצהרתי. התקיים דיון קדם משפט, אך בהמשך נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיב למחוק את התביעה. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות להגיש תביעות לסעד הצהרתי באמצעות תמריץ פתיחה, אך הן אינן מרחיבות את סוגי המקרים בהם ניתן לבקש סעד כזה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערערים מנסים לעקוף התדיינות מהותית בסוגיית הפיצויים וכי סעד הצהרתי אינו מתאים במקרה זה. הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב.