ע"א 188/77
פסק-דין עליון
תקציר
החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על שיכון עובדים בע"מ להגיש תכנית חלוקה לוועדה לבניין עיר מתקבלת על ידי בית המשפט העליון. המערערת רכשה דירה מהמשיב אך לא הייתה מרוצה ותבעה עבודות לא גמורות ופיצויים. הערעור מתייחס לאי עמידתה הנטענת של המשיבה בהעמדת חניון נפרד לבניין הדירות כמפורט בחוזה המכר. בית המשפט העליון קובע כי המערער לא הוכיח די הצורך את קיומה של הזכות לה ביקש סיוע מבית המשפט. התכנית המקורית שקבעה חניון נפרד למבנה הוחלפה בתכנית מתאר מתוקנת שהמשיבה חויבה לפעול לפיה. המערערת לא התנגדה לאישורה של תכנית מתוקנת זו ולפיכך אינה יכולה כעת לתבוע זכויות על בסיס התכנית הקודמת. יתר על כן, החוזה עצמו לא הבטיח בית משותף נפרד לבניין המדובר. בחוזה נקבע במפורש כי הבניין יירשם כחלק מבית משותף גדול יותר הכולל מספר בניינים. חובת המשיב לספק מקומות חניה קוימה אף היא, שכן התכנית המתוקנת קובעת חניון מרכזי נגיש לכלל התושבים. בית המשפט העליון מאשר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ומורה למערערת לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 188/77 חנוך זלצר נ' שכון עובדים בע"מ, עליון (16.8.1977)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.