בג"צ 3578/95

תקציר

פסק הדין עוסק בשתי עתירות בנוגע לצווי הריסה שהוצאו נגד מבנים שנבנו ללא היתר בשל קרבתם לתוואי כביש. העותרים טענו כי נפגעה זכותם לטעון טענות בפני ועדת הערר, אך בית המשפט מצא כי הוועדה מילאה את חובתה בכך שנתנה לעותרים הזדמנות הוגנת להציג את טענותיהם בכתב. הטענה העיקרית הייתה כי תכנית הדרכים סותרת את חוק הפיקוח על הדרכים הירדני, אך בית המשפט קבע כי חוק זה חל על כבישים קיימים ואינו מגביל את שיקול הדעת של רשויות התכנון בקביעת רוחב הכביש בתכניות חדשות. עוד קבע בית המשפט כי המבנים המדוברים נמצאים בתוך קו הבנייה האסור לפי תמ"א 50 התקפה, ולכן העררים על צווי ההריסה נדחו. פסק הדין ניתן על ידי השופטת ד' ביניש והוסכם על ידי הנשיא א' ברק והשופט ט' אור.