ת"א 28372-06-14

תקציר

השאלה המרכזית במקרה דנן היא האם היה הסכם מכר בין התובעים לבין הנתבעת מס' 1 בנוגע לחלקת קרקע ביום 9.6.2014. התובעים, שהתכוונו לרכוש את הקרקע, טענו כי קיים הסכם כזה וביקשו לאכוף אותו. כמו כן דרשו פיצוי בסך 2 מיליון ₪ בגין אובדן רווחים עתידיים, הוצאות משפט ונזקים לא ממוניים בגין חוסר תום לב של הנתבעת מס' 1, וכן פיצוי חלופי לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים. מנגד, טען הנתבע מס' 1 כי לא הושגה הסכמה, וכי המשא ומתן נכשל בשל חילוקי דעות מהותיים. בית המשפט מצא כי הפרטים המהותיים של העסקה, כגון התמורה ותשלום מס רווחי הון, לא סוכמו בין הצדדים. התובעים לא התכוונו לסיים את ההסכם באסיפה ביום 9.6.06, והדבר בא לידי ביטוי בכך שלא הביאו את השיקים הבנקאיים הדרושים לתשלום מחיר הרכישה. בית המשפט קבע כי המשא ומתן בין הצדדים לא הבשיל לכדי חוזה, ולכן התובעים אינם זכאים לאכיפה או לפיצויים "חיוביים". באשר לתביעת הפיצויים בגין חוסר תום הלב הנטען של הנתבעת מס' 1, קבע בית המשפט כי המו"מ עם רוכש אחר החל רק לאחר הפגישה ביום 9.6.2014, ועל כן התנהלות הנתבעת לא מנעה כריתת הסכם עם התובעים. כתוצאה מכך, נפסקו לתובעים פיצויים "שליליים" בלבד, על מנת להחזירם למצב בו היו נמצאים אלמלא נכנסו למשא ומתן. התובעים חויבו לשלם לכל אחד מהנתבעים 87,750 ₪ הוצאות משפט, וכן הוצאות מומחה מטעם הנתבעת מס' 1.