עפ"ג 5408-08-25

תקציר

בבית המשפט העליון, בפני השופטת דפנה ברק-ארז, נידונה בקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי בגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. הבקשה הוגשה על ידי המבקש, רועי ממן, שהורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות חמורות, לרבות מרמה, זיוף, עבירות לפי חוק המחשבים, סחיטה באיומים ושיבוש הליכי משפט. במסגרת גזר הדין, הוטלו עליו 44 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 15,000 שקלים, ותשלומי פיצויים לנפגעי העבירה בסך 220,000 שקלים, אשר נקבע כי ישולמו ב-50 תשלומים חודשיים החל מיום 1.10.2025. **עיקר טענות המבקש:** המבקש הגיש ערעור על גזר הדין, המתמקד ברכיבי הקנס והפיצויים. לטענתו, היה על בית המשפט המחוזי לדחות את מועד תשלום הפיצויים לאחר סיום ריצוי עונש המאסר, וזאת בשל קשייו הכלכליים. יודגש כי הערעור אינו מערער על גובה הפיצוי שנפסק, אלא אך ורק על מועד תחילת התשלום. הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע נועדה להבטיח כי רכיב הפיצויים יעוכב עד להכרעה בערעור, תוך הדגשת מצבו הכלכלי, גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי. **תגובת המדינה:** המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי תכלית הפיצוי הפלילי היא הענקת סעד מהיר לנפגעים, אשר הינם עשרות במקרה זה. בנוסף, טענה המדינה כי במידה ומצבו הכלכלי של המבקש מקשה עליו לעמוד בתשלומים, הדרך הנכונה היא לפנות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, אשר לו נתונה הסמכות לדחות או לפרוס חובות. צוין כי המבקש לא פנה לגוף זה. **החלטת בית המשפט העליון (השופטת דפנה ברק-ארז):** בית המשפט העליון דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. נקבע כי **כלל ידוע הוא שהגשת ערעור כשלעצמה אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע גזר דין, לרבות רכיב הפיצויים.** **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון שלא ניתן לעכב ביצוע גזר דין באופן אוטומטי בשל הגשת ערעור:** הדבר משקף את האיזון בין זכותו של הנאשם לערער לבין הצורך להבטיח את אכיפת פסקי הדין ואת תכליתם, ובמקרה זה - מתן סעד לנפגעים. הפסיקה שאוזכרה (ע"פ 6572/23 כהן נ' מדינת ישראל; ע"פ 405/24 עפאנה נ' מדינת ישראל) מחזקת עיקרון זה. 2. **הפרדת סמכויות:** בית המשפט מדגיש את ההבחנה בין סמכות בית המשפט להטיל פיצויים לבין סמכותו של המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות להתמודד עם קשיים בביצוע התשלום. גישה זו תורמת ליעילות המערכת המשפטית ולחלוקת סמכויות ברורה. 3. **התמקדות במועד התשלום לעומת עצם החיוב:** בית המשפט מציין כי הדברים אמורים ביתר שאת כאשר טענות המבקש מתמקדות במועד תחילת התשלום ולא בעצם החיוב בפיצוי. בכך, בית המשפט מכוון את המבקש לנתיב המתאים לטיפול בטענותיו (פנייה למרכז לגביית קנסות), מבלי לחוות דעה על מהותן. 4. **תכלית הפיצוי הפלילי:** בית המשפט מאמץ את טענת המדינה בדבר תכלית הפיצוי הפלילי כהענקת סעד מהיר לנפגעים, עיקרון יסוד חשוב בדיני הנזיקין הפליליים. **לסיכום:** הבקשה נדחתה משום שהגשת ערעור כשלעצמה אינה מצדיקה עיכוב ביצוע, והדרך הנכונה לטיפול בקשיים תזרימיים היא פנייה לגוף הייעודי לכך, הוא המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.