ת"א 31996-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שנמסר: **ניתוח משפטי: ת"א 31996-12-25 בכר נ' לנדאו ואח' (בקשה מספר 4)** **1. מבוא והקשר הליך:** ההחלטה עוסקת בבקשה שהוגשה מטעם המשיבים בהליך העיקרי (הם "המבקשים" בבקשה הנוכחית) למחיקת בקשת ביטול פסק בוררות על הסף, ולחלופין, לחיוב המשיבה (היא "המבקשת" בבקשה הנוכחית, אשר הגישה בקשה לביטול פסק בורר) בהפקדת ערובה להוצאות. בית המשפט (הרשם יחזקאל אליהו) קובע כי בהחלטה זו יידונו אך ורק הטענות בנוגע להפקדת ערובה, ואילו טענות המחיקה על הסף יוכרעו על ידי המותב הדן בתיק העיקרי (השופטת יהודית שבח). **2. סוג הבקשה והבחנה חשובה:** בית המשפט מדגיש כי הבקשה דנן אינה עוסקת בערובה למילוי פסק בוררות מכוח סעיף 29(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. אלא, מדובר בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים (המבקשים הנוכחיים) בהליך ביטול פסק הבוררות, ככל שבקשת הביטול תידחה. בקשה זו נסמכת על תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות". **3. המתווה הנורמטיבי והחידוש בתקנות החדשות:** * **תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:** התקנה מקנה לבית המשפט שיקול דעת לצוות על תובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע. * **תכלית:** מטרת התקנה היא להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר קיימת סבירות שהתביעה מהווה "תביעת סרק" או שסיכויי ההליך קלושים. * **חידוש מהותי:** בית המשפט מציין כי בשונה מהתקנות הקודמות (תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), בהן אי הפקדת ערובה גררה דחיית התובענה, על פי התקנות החדשות (תקנה 157(ב)), אי הפקדת ערובה מובילה ל**מחיקת התביעה** ולא לדחייתה. חידוש זה משמעותי שכן מחיקה מאפשרת, בתנאים מסוימים, הגשה מחדש של התביעה, בעוד שדחייה הינה בעלת מעשה בית דין. **4. עקרונות הפסיקה בנוגע להפקדת ערובה:** * **זכות הגישה לערכאות:** הפסיקה מחדדת את העיקרון כי אין להכביד על זכות הגישה לערכאות באמצעות דרישת ערובה כספית, אלא במקרים חריגים בלבד. הדבר מחייב את בית המשפט לנקוט במתינות ובזהירות. * **שיקולים להפקדת ערובה:** הפסיקה פיתחה מספר שיקולים המנחים את בית המשפט, אשר ניתן לחלקם לארבעה: 1. **תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני:** במקרה כזה, קיים חשש כי יהיה קשה לגבות הוצאות. 2. **סיכויי תביעה קלושים:** בית המשפט בוחן באופן ראשוני את סיכויי התביעה. אף על פי כן, קלושות לבדה אינן מצדיקות חיוב בערובה, אלא אם מדובר ב"הליך סרק מובהק". 3. **מצב כלכלי ירוד של התובע:** חשש כי התובע לא יוכל לשאת בהוצאות הנתבע. 4. **מאפיינים מיוחדים של המקרה:** מורכבות ההליך, היקפו, שיהוי בפתיחתו ומידת תום הלב. **5. יישום העקרונות על המקרה הנדון וההחלטה:** בית המשפט דוחה את הבקשה להפקדת ערובה, ומנמק זאת במספר טעמים מצטברים: * **אופי התובע:** חיוב יחיד, ובפרט אדם פרטי, בהפקדת ערובה נחשב לחריג, עקב החשש לפגיעה בזכות הגישה לערכאות. * **היעדר נימוקים מספקים:** המבקשים (הנתבעים בבקשת הביטול) לא הצביעו על כל נימוק שיצדיק חיוב בערובה. לא נטען כי המשיבה (מבקשת הביטול) היא תושבת חוץ, או כי לא ציינה מען עדכני (היא מיוצגת על ידי עורך דין). * **היעדר טענה בדבר יכולת כלכלית:** המבקשים לא טענו כלל למצבה הכלכלי של המשיבה, וכי קיים חשש שלא יוכלו להיפרע ממנה אם בקשת הביטול תידחה. * **סכום הערובה:** הדרישה המקורית לערובה בסך 500,000 ₪, אשר הופחתה לאחר מכן ל-60,000 ₪, נתפסת על ידי בית המשפט כבלתי סבירה וחסרת בסיס, וכי הפחתת הסכום "מדברת בעד עצמה". * **הליך ביטול פסק בוררות:** בית המשפט מדגיש כי הליך ביטול פסק בוררות הוא הליך ממוקד ומצומצם, המבוסס על רשימה סגורה של עילות בחוק הבוררות (סעיף 24). בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור, והבדיקה הינה תקינות ההליך ולא מהות התוצאה. גישה זו מטרתה לחזק את סופיות פסק הבורר. לכן, היקף ההליך וניהולו קצרים ומהירים יחסית, דבר המשפיע על גובה ההוצאות שייפסקו. * **אי-הכרעה בסכסוך המהותי:** מכיוון שלא הועלו נימוקים מהותיים לחיוב בערובה, בית המשפט לא נדרש לבחון את סיכויי בקשת המשיבה לביטול פסק הבוררות, והדבר יוכרע על ידי השופטת שבח. **6. ההחלטה הסופית:** * בקשת המבקשים לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה – **נדחית**. * לא ייעשה צו להוצאות כנגד המבקשים. * הבקשה לביטול פסק הבוררות תועבר להכרעתה של כב' השופטת יהודית שבח. **7. חידושים ודגשים משפטיים:** * **הבחנה בין ערובה למילוי פסק לבין ערובה להוצאות:** ההחלטה מבהירה את ההבחנה המשפטית בין סוגי הערובה השונים, ובפרט את ההסתמכות על תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. * **השפעת התקנות החדשות:** הדגש על השינוי בתקנה 157(ב) – מעבר מדחיית תובענה למחיקתה במקרה של אי הפקדת ערובה – הוא חידוש פרוצדורלי משמעותי. * **פרשנות צרה של הליך ביטול פסק בוררות:** ההחלטה מחזקת את הגישה הפסיקתית המחייבת פרשנות צרה של עילות ביטול פסק בוררות, בהתאם לחוק הבוררות. הדבר משפיע על הערכת היקף ההליך ופוטנציאל ההוצאות. * **נטל ההוכחה על מבקש הערובה:** ההחלטה מדגישה כי נטל ההוכחה להצדקת דרישת ערובה מוטל על המבקש, והוא נדרש להציג נימוקים קונקרטיים ומבוססים, מעבר לטענות כלליות. ההחלטה מהווה דוגמה ליישום העקרונות המנחים בנוגע להפקדת ערובה, תוך הדגשת החשיבות של זכות הגישה לערכאות והצורך בזהירות רבה בהפעלת סמכות זו, במיוחד כאשר מדובר באדם פרטי בהליך ביטול פסק בוררות.