בג"צ 4658/18

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לעתירה בדבר ביטול פסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעניין גמול שעות נוספות בגין עבודה שביצע העותר, שהועסק כמאבטח. בית הדין האזורי לעבודה פסק תחילה לטובת העותר, וקבע כי הוא זכאי לקבל גמול שעות נוספות אם ההפסקה בין משמרותיו נמוכה משמונה שעות, כפי שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה ערער על פסק דין זה ופסק כנגד תביעת העותרת לגמול שעות נוספות עבור המשמרת השנייה. לאחר מכן הגיש העותר עתירה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר נדחה על ידי בג"ץ בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בג"ץ קבע כי לא יתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, שכן לא נפלה טעות משפטית מהותית, ופסק הדין מנומק כראוי. כמו כן, הדגיש בית המשפט העליון את מומחיותם המיוחדת של בתי הדין לעבודה בטיפול בעניינים הקשורים לחוק שעות עבודה ומנוחה. בג"ץ הסכים עם פרשנותו של בית הדין הארצי לעבודה לחוק, שקבע כי פיצוי כספי אינו סעד קבוע בגין הפרת סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה. לפיכך, העתירה נדחתה מבלי שנדרשה אף לתגובת המשיבים, ופסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה התקבל.