עת"מ 37445-09-13

תקציר

העותר, המפעיל מספר מעונות יום וגני ילדים, עותר לבית המשפט לפטור אותם מתשלום ארנונה (ארנונה) למועצה המקומית המשיבה. לטענת המועצה, יש לדחות את העתירה משום שהעותר לא מיצה את כל ההליכים המשפטיים בטרם פנה לבית המשפט, והיא הוגשה באיחור ניכר. השופט מסכים עם המועצה בשני המקרים. ראשית, היה על העותר לפעול על פי הליך ההשגה הקבוע בחוק הרשויות המקומיות, הכולל הגשת השגה למנהל הארנונה, ואם לא מרוצה, ערר לוועדת ערר, בטרם יגיש עתירה לבית המשפט. העותר לא עשה כן, ולפיכך לא מימש את זכויותיו החוקיות. שנית, העתירה אכן הוגשה בשיהוי ארוך ובלתי מוצדק. העותרת טוענת לפטור מארנונה בגין נכסים משנת 2003, אך העתירה הוגשה בשנת 2013. העותר גם לא סיפק כל הצדקה סבירה לעיכוב זה. זאת ועוד, לגופה של העתירה לא הוכיחו העותרים את התנאים המזכים אותם בפטור מארנונה בגין כל אחד מנכסיו. השופטת מסכמת בכך שהיא דוחה את העתירה ומורה לעותר לשלם את הוצאות המשיב.