ת"פ 54160-11-14

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה בו הואשם נאשם, סלע, בסיוע וסיוע לאספקת חומרים מסוכנים ללא היתר, יחד עם נאשמים נוספים. סלע טען כי האישומים נגדו אינם מהווים עבירה פלילית, שכן היסוד הנפשי של העבירה העיקרית שביצעו הנאשמים האחרים הוא רשלנות, ואילו היסוד הנפשי של סיוע וסיוע הוא מחשבה פלילית. התובע, לעומת זאת, טען כי די בסיועו של סלע במעשה הפיזי של העבירה, יחד עם מודעות מלאה להלך רוחם הרשלני של המבצעים העיקריים, כדי לבסס אחריות פלילית. השופט פתח וציין את המקובל הכללי כי אדם אינו יכול להיות שותף לעבירת רשלנות, שכן היסודות הנפשיים של העבירה העיקרית והשותפות אינם תואמים. שותפות דורשת אלמנט מחשבה פלילי, הכולל כוונה או פזיזות, ואילו רשלנות כרוכה בחוסר מודעות או אדישות. לפיכך, סיוע בידיעה מלאה על התנהגותו הרשלנית של העבריין העיקרי אינו יכול להיחשב כסיוע למחשבה פלילית. לאחר מכן בחן השופט את היסוד הנפשי הנדרש למעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338 לחוק העונשין, הקובע כי פעולה "בפזיזות או ברשלנות" מהווה עבירה. השופטת הסכימה עם פסיקות קודמות לפיהן גבול האחריות התחתון הוא רשלנות, אך הדגישה כי ניתן למלא את היסוד הנפשי גם על ידי פעולה פזיזה, הכוללת מודעות או אדישות מכוונת לסיכון. לפיכך, אם תתבסס העבירה העיקרית כמעשה פזיזות, לא תהיה סתירה בין יסודותיה הנפשיים של העבירה העיקרית לבין השותפות הנטענת. לסיכום, דחה השופט את טענתו המקדמית של סלע, והדגיש כי היסוד הנפשי של העבירה העיקרית אכן יכול להתממש בפזיזות, המחייבת רמת כוונה גבוהה יותר מאשר רשלנות. כך, ניתן לייחס לסלע את העבירה של סיוע וסיוע ליסוד המחשבה הפלילי הנדרש, גם אם העבריינים העיקריים פעלו ברשלנות. הכרעת הדין מתייחסת בקצרה גם להיבט הנסיבתי של העבירה, וקובעת כי מעשיו הנטענים של סלע בהובלת חומרים מסוכנים עשויים להוות סיוע ביסוד הפיזי של העבירה העיקרית.