רע"פ 9282/03

תקציר

המבקש הורשע בנהיגה בשכרות ובעבירות נלוות נוספות ונגזרו עליו תחילה על ידי בית משפט השלום לתעבורה 250 ימי פסילה בפועל, תקופת פסילה על תנאי וקנס. המשיב ערער על גזר דין זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וגזר עליו עונש חמור יותר: שנתיים פסילה בפועל, תקופת פסילה על תנאי ארוכה יותר וקנס זהה. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לחופשה כדי לערער על העונש המחמיר, אך בית המשפט דחה את בקשתם. החלטת בית המשפט המחוזי אישרה את הדין ושיקפה את חומרת העבירות של המבקש, לרבות נהיגה תחת השפעה וסיכון הזולת בכביש. מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי התיישר עם המינימום הקבוע בחוק לעבירות מסוג זה והמבקש כבר ריצה את תקופת הפסילה הראשונית, לא הייתה הצדקה לערעור נוסף. פסק הדין הדגיש את הצורך להגן על הציבור מפני נהיגה מסוכנת ושימש תזכורת להשלכות של נהיגה בשכרות. בקשת רשות הערעור נדחתה, והסתיים בתיק.