ת"פ 24302-11-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינם של שני נאשמים בעבירות מס לפי פקודת מס הכנסה. בית המשפט מסכים עם התביעה כי מדובר באירוע מתמשך אחד על פי המבחן שנקבע, והערכים החברתיים של שוויון בנטל המס ואמון הנישום הופרו על ידי מעשי הנאשמים. השופט מכיר בהעדפת הפסיקה להרתעה וגמול בתיקי עבירות מס, אך מתחשב גם בנסיבות העבירה, שאינה חמורה, כאשר סכום הניכוי שלא שולם עומד על 47,853 ₪. הצדדים מסכימים כי טווח הענישה ההולם הוא מאסר של עד שבעה חודשים לצד עונשים אחרים. השופט בוחן מקרים דומים ואת פסיקותיהם כדי לקבוע את העונש בטווח זה. בין השיקולים שנשקלו לטובת הנתבעים ניתן למנות את הודאתה של נאשמת 2 וחיסכון בזמן שיפוטי, תפקידה כסבתא לנכד הסובל מבעיות בריאותיות, וקשייה הכלכליים של נאשמת 2, הנמצאת בהליכי פשיטת רגל, לצד העובדה שהנתבעת 1 כבר אינה חברה פעילה. עם זאת, השופטת מדגישה גם כי הנאשמים גרמו נזק לקופת המדינה, ורק מחצית מהסכום החייב הוחזר. כתוצאה מכך, נגזר על נאשם 1 קנס סמלי, ואילו על נאשם 2 נגזר עונש של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות. השופט מסיים בפירוט אמצעי התשלום עבור הקנסות וזכות הערעור על ההחלטה.