ת"פ 56864-09-14

תקציר

להלן סיכום מקיף של פסק הדין: הנאשם הורשע בניסיון להחזקה ושימוש בסמים מסוכנים למטרות מסחריות ולמטרות רווח, ובפרט קוקאין, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים וסעיפים 25 ו-29 לחוק העונשין. ההרשעה התבססה על הסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם באישומים בתמורה להמלצת התביעה לעונש של 36 חודשי מאסר, בעוד ההגנה ביקשה 24 חודשי מאסר. כתב האישום מפרט אירוע שהתרחש ב-29 באוגוסט 2014, בו החזיק תאמר קליבת 120.19 גרם קוקאין והסכים להעבירם לנאשם. התרופה נועדה לשימוש מסחרי ולא לצריכה עצמית. בהמשך הערב נעצרו נאשמים 2 ו-3 במחסום משטרתי כשברכבם הסמים, מה שהוביל למעצרם ובהמשך להרשעתו של הנאשם בחלקו בעסקת הסמים. בית המשפט שקל את עברו הפלילי של הנאשם, שכלל מספר הרשעות קודמות בעבירות שונות, ואת עונשי המאסר שנגזרו עליו בעבר. התביעה טענה לעונש חמור, תוך שימת דגש על חומרתן הקיצונית של עבירות הסמים. בתוך כך, ההגנה הדגישה כי הסמים לא הגיעו לנאשם וכי הודאתו, אף שלא ניתנה בהזדמנות הראשונה, עדיין מהווה סימן לאחריות. בפסק דינו הדגיש בית המשפט את חומרת עבירות הסמים ואת הצורך בענישה מחמירה למיגור עבירות הסמים. היא לקחה בחשבון את סוג הסם המעורב, את הכמות המשמעותית ואת התכנון והתיאום הכרוכים בעבירה. השופט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא שנתיים עד ארבע שנות מאסר. ההודאה, אם כי לא במועד, נלקחה בחשבון גם כגורם מקל. בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 7,000 שקל, עם אפשרות לחודש מאסר במקום הקנס. גזר הדין כלל גם הבהרה כי עונש של חודש מאסר במקרה שאינו קשור לא ינוכה מתקופת המאסר שהוטלה. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.