סע"ש 53022-03-20

תקציר

פסק הדין דן בתביעה לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות אחרות של מר אנטולי לטי, שעבד אצל הנתבעת, זיבאי מרדכי בע"מ, בין השנים 2017-2019. נקודות המחלוקת העיקריות היו הנסיבות סביב סיום העסקתה של התובעת, החזר ניכויי שכר שלא כדין לכאורה, קביעת שכרה של התובעת לצורך חישוב פיצויי פיטורים, פיצוי בגין עבודה בשבת, תחולת צו הרחבה בענף הניקיון ופגמים בתלושי השכר של התובעת. בית הדין פסק לטובת התובע וקבע כי הוא פוטר מעבודתו ולא נעדר ללא רשות כפי שנטען על ידי הנתבעת. לפיכך, התובע זכאי לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיצוי בגין היעדר שימוע. בית המשפט הורה לנתבעת לפצות את התובעת בגין ניכויי שכר שלא כדין, לרבות ניכוי הודעה מוקדמת וכמה ליקויים, בעוד ניכויים אחרים נחשבו כחוקיים. השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים נקבע על 8687 ש"ח לחודש, כולל בונוסים ובניכוי ניכויים שלא כדין. פיצויי הפיטורים, ההודעה המוקדמת והפיצוי בגין פיטורים שלא כדין חושבו על בסיס סכום זה. עוד קבע בית הדין כי התובעת עבדה שעות נוספות בשבתות וזכאית לפיצוי, שחושב בסך 33,253 ₪. נמצא כי צו הרחבה בענף הניקיון חל על עבודתה של התובעת, והנתבעת חויבה לשלם לתובע דמי קרן השתלמות בסך 6841 ₪. בית המשפט אף פסק לתובע פיצוי בגין פגמים בתלושי שכרו, שכן הנתבע לא המציא תלושי שכר נאותים, והורה על החזר חופשה שנתית, תוך שהוא קובע כי התובע כבר שולם עבורה. בסיכומו של דבר, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 7950 ₪ בגין ניכויי שכר שלא כדין, 9605 ₪ בגין פיצויי פיטורים, 8687 ₪ בגין הודעה מוקדמת, 10,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע, 33,253 ₪ בגין שעות נוספות בשבת, 6841 ₪ עבור קרן ההשתלמות ו-7,000 ₪ בגין תלושי שכר פגומים. סכומים אלה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט של התובע, בסך 15,000 ₪.