ס"ק 46367-03-22

תקציר

פסק הדין דן במחלוקת בין שני ארגוני מורים, ההסתדרות הפדגוגית והסתדרות המורים העל-יסודיים, בנוגע לכספים שמקצה המדינה לפעילות תרבותית וחברתית של מורים פורשים. הבקשה המקורית הוגשה על ידי האגודה הפדגוגית להעברת הכספים אליהם, אולם בית המשפט המליץ למשוך את הבקשה מאחר והעמותה אינה יכולה להגיש בקשה בסכסוך קיבוצי. לאחר מכן התמקד העניין בשני נושאים עיקריים - תקציב הפעילות התרבותית והחברתית של חברי האגודה הפדגוגית ותקציב קרן הרווחה. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה הארוכה של הסכסוך, שראשיתה בהסכם שנחתם בשנת 2010 בין המדינה לבין ארגון המורים העל-יסודיים, כאשר האחרון היה הארגון היציג של מורי חטיבות הביניים באותה עת. בית המשפט בוחן את טענות שני ארגוני המורים, את עמדת המדינה ואת הראיות שהוצגו. מסקנתה היא כי אין לקבל את טענות ארגון המורים העל-יסודיים בנוגע להסכם מ-2010, שכן ההסכם אינו פוגע בזכויות חוקתיות כלשהן או מפלה את הגמלאים. בנוסף, בית המשפט מוצא כי הטענה בדבר התחייבות או הסכם בעל פה כלשהם בדבר העברת כספים לאגודה הפדגוגית אינה משכנעת. מבחינה מעשית, בית המשפט אינו משוכנע מטענות האגודה הפדגוגית, שכן הן אינן נתמכות בראיות לאפליה ממשית כלשהי נגד חבריה. האגודה נמנעה מלהציג דוגמאות קונקרטיות לשלילת שירותים או הטבות מחברים. מנגד, המדינה וארגון המורים העל-יסודיים סיפקו ראיות לכך שהתקציב מנוצל במלואו מדי שנה. בית המשפט מדגיש כי ארגון המורים העל-יסודיים, בהיותו הארגון המייצג, השיג את ההטבות בהסכם 2010 לכלל הגמלאים, וניתוק הקשר ביניהם לא יהווה עבירה על החוק. כמו כן, בית המשפט מדגיש את השיהוי הקיצוני בהתנהלות האיגוד הפדגוגי, כאשר בקשתם הוגשה שנים לאחר חתימת ההסכם בשנת 2010, והעמותה הייתה מודעת לקיומו של ההסכם זמן קצר לאחר חתימתו. עיכוב זה, לטענת בית המשפט, מצדיק את דחיית בקשתם, במיוחד בהתחשב בהמשך תשלומי המדינה לארגון המורים העל-יסודיים בתקופה זו, ששינתה את עמדתה לרעה. בסופו של דבר, בית הדין מחליט לדחות את בקשת ההסתדרות הפדגוגית, ולא מוצא הצדקה להתערב בהסכם הקיבוצי הנוכחי. כל צד אחראי להוצאותיו, ומוזכרת האפשרות לערעור לבית הדין הארצי לעבודה. פסק הדין מסתיים בהמלצה לכל הצדדים המעורבים לנקוט בצעדים כדי ליידע את המורים הפורשים על הפעילות הזמינה של קרן הרווחה, ולוודא שהם מודעים להטבות להן הם זכאים.