ת"א 23655-02-10

תקציר

התיק סובב סביב שלוש משפחות המתגוררות בבית לא מתוחזק בנשר. המשפחות טענו כי בניית שני מגדלי מגורים בני 15 קומות בסמוך מנעה מהן אור שמש וגרמה לדירותיהן להיות חשוכות וקרות יותר. עוד טענו כי הבנייה חסמה את ראייתו לשטח ציבורי פתוח ולהר הכרמל ופגעה בפרטיותם. הנתבעות, חברה לפיתוח והשקעות בבנייה בע"מ, בנו את המגדלים על בסיס היתר בנייה כדין. השופטת הכירה בכך שהתובעים סבלו ממטרדים עקב הבנייה, לרבות הפרעה לאור השמש והנאה מהשטחים הפתוחים הסמוכים. עם זאת, מאחר שהתובעים לא הגישו תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה בתוך שלוש שנים, היבט זה של התביעה נדחה. השופט מצא כי על הנתבעת, על אף שפעלה במסגרת החוק, מוטלת האחריות למזער את ההפרעה לשימוש ולהנאה של התובעים מרכושם. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים והורה לנתבעת לפצות כל משפחה ב-15,000 ₪ בגין עוגמת נפש. בנוסף, חויבה הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 12,500 ₪, בהתחשב בחוסר המעש של התובעים בהליכי התכנון והאישור. פסק דין זה נועד לאזן בין זכויות בעלי הקרקע לבין האינטרסים של התושבים הסמוכים, תוך הדגשה כי על היזמים לבנות תוך התחשבות בהשפעה על הנכסים הסובבים אותם, גם אם הם מחזיקים בהיתר בנייה כדין.