ע"א 43959-05-16

תקציר

שני ערעורים אוחדו בתיק זה, שניהם נוגעים לפסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בעניין ליקויי בנייה בדירה שנרכשה על ידי המשיבים מהמערערת. בערעור הראשון, שהוגש על ידי המערערת, נטען כי הם היו מוכנים לתקן את הליקויים אך המשיבים סירבו להתיר להם לעשות כן. עוד טענו כי היה מקום לדחות את תביעת המשיבים משום שהיא התבססה על הסכם רכישה שלא הוצג בפני בית המשפט. עם זאת, השופט דחה טענות אלה. הם פסקו כי זכותם של המשיבים לדרוש את קיום התחייבויותיה של המערערת לפי חוק המכר והסכם הקומבינציה, וכי המערערת איבדה את זכותה לתקן את הפגמים בעצמה לאחר שדחתה את דרישת המשיבים לעשות כן. הערעור השני, שהוגש על ידי המשיבים, התייחס לממצאיו של בית משפט קמא בנוגע לפריטים שונים ולהוצאות שנגרמו למערער. השופט אישר במידה רבה את קביעותיו של בית משפט קמא, בקובעו כי אין מקום להתערב במסקנותיו בעניינים עובדתיים. עם זאת, השופט מצא טעות בקביעתו של בית משפט קמא בדבר אי התאמות במתקני התברואה בשירותים ובחדרי הרחצה של הדירה. הם פסקו כי על המערערת, שהייתה אחראית על בניית הדירה, מוטלת החובה לוודא כי חללים אלה עומדים בהוראות החוק, והורו להם לשלם פיצוי נוסף בסך 8,000 ₪ בגין ליקויים אלה. עוד קבע השופט כי המשיבים זכאים לקבל בחזרה חלק מהוצאותיהם מהמערערת, והורה לה לשלם להם 3,000 ₪ בגין שכר טרחת מומחה שמונה על ידי בית המשפט. בנוסף, הורה השופט לתקן טעות סופר בפסק דינו של בית משפט קמא בנוגע למספר החברה של המערערת, על מנת לאפשר את ביצוע פסק הדין. נצטווה להשיב להם את פיקדון, והמערער חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט בגין הערעור, בסך 10,000 ₪.