ע"א 3100/02

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על פסק דין קודם שניתן לטובת המשיבים, אשר ביקשו להפקיע חלק קטן ממקרקעי המערערים לצורך הקמת קיר אקוסטי לצד הכביש. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערערים המערערות על תוקפו של צו ההפקעה ועל עמידתם של המשיבים בחוק. הצו היה תקף עובדתית, וטענות המערערים, כגון אי תקפות המפה בה נעשה שימוש ואי רישום הערת אזהרה, לא היו משכנעות. זאת ועוד, דחה בית המשפט את הטענה בדבר שיהוי בלתי סביר במימוש ההפקעה, בהתחשב באופיים המורכב של פרויקטים להרחבת כבישים. השופט הסכים עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה ההפקעה היא מידתית וסבירה, וגורמת נזק מוגבל לרכושם של המערערים תוך שהיא משרתת מטרה ציבורית חשובה. זאת, במיוחד נוכח העובדה שנטל הפגיעה התחלק בין מספר חלקות שכנות, לרבות חלקות המערערים, והפרויקט שירת את האינטרסים של הקהילה, לרבות של המערערים עצמם. בית המשפט הדגיש כי אין לו שיקול דעת רחב במקרים של הפטר לפי פקודת הדרכים, ומאחר שהמשיבים הוכיחו את זכות החזקה שלהם, הערעור נדחה. לבסוף, בית המשפט מצא את ההוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הנמוכה יותר כסבירות וסירב להתערב.