ת"א 52462-06-21

תקציר

התובעים, שני צעירים, תבעו את הנתבע בגין אפליה על רקע אירוע שהתרחש בעת שניסו להיכנס לקניון המאובטח על ידי מאבטחי הנתבעת. מהראיות עולה כי התובעים עברו בידוק ביטחוני והורשו להיכנס לקניון, אך לפתע מנע אחד המאבטחים את כניסתו של אחד המתלוננים, לכאורה בשל שיחתו עם חברו בערבית. נמצא כי מעשיו של המאבטח לא נבעו מאפליה, אלא מטעות ואי הבנה. התובעים הורחקו מהקניון ועוכבו לבקשת הקב"ט בשל סברה מוטעית כי עקפו את הבידוק הביטחוני ותקפו את המאבטח. בית המשפט קבע כי הקב"ט נהג ברשלנות, עיכב את התובעים שלא כדין ופגע בזכויותיהם האישיות. זאת ועוד, התעקשותו של הקב"ט שלא לאפשר לתובעים להיכנס לקניון לאחר האירוע נמצאה בלתי סבירה. עם זאת, השימוש באלימות פיזית ומילולית כלפי התובעים לא הוכח. ככלל, בית המשפט קבע כי מאבטחיו של הנאשם פעלו באופן בלתי סביר לאורך כל האירוע. למרות שהתובעים טענו להפליה לפי חוק איסור הפליה, קבע בית המשפט כי קמה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] על סמך הראיות שהוצגו, וניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס אליהן. לתובעים נפסקו 6,500 ₪ כל אחד כפיצוי על תחושות העלבון ועוגמת הנפש שחוו במהלך האירוע. בנוסף, חויב הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 8,000 ₪.