ה"פ 37090-10-14

תקציר

המבקשים זכו במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (הרשות) לחכירת חלקות קרקע לבניית בתים דו-משפחתיים. המבקשים חתמו על הסכמי שכירות עם הרשות ושילמו את התמורה, אך הרשות לא קידמה את הפרויקט. המבקשים טענו כי הרשות הפרה באופן יסודי את החוזה והטעתה אותם, מסרה מידע כוזב ולא גילתה פרטים רלוונטיים על המכרזים, דהיינו, כי יש לה הסכם עם המועצה האזורית גדרה (המועצה) לפיו המועצה תבצע את עבודות הפיתוח הנדרשות לקבלת היתרי בנייה בתוך שישה חודשים. המבקשים ביקשו מבית המשפט להכריז על הסכמי השכירות כבטלים ולהורות על השבת מלוא תשלומיהם. הרשות טענה כי על המבקשים להפנות את טענותיהם כלפי המועצה, שכן האחריות לעבודות הפיתוח מוטלת עליהם בלבד. עוד נטען כי המבקשים הסכימו חוזית שלא לתבוע את הרשות בקשר לעבודות הפיתוח וויתרו על זכויותיהם בכך ששילמו את הוצאות הפיתוח ישירות למועצה. בית המשפט קבע כי הרשות פעלה בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן וביצוע החוזה בכך שלא גילתה את ההסכם עם המועצה. הימנעותה של הרשות מלהטיל על המבקשים את חובות המועצה על פי ההסכם, למרות שהתחייבה לעשות כן, מנעה מהמבקשים לאכוף את זכויותיהם כנגד המועצה. עוד קבע בית המשפט כי ההקפדה של הרשות על סעיפי הוויתור בחוזה, בנסיבות העניין, מהווה חוסר תום לב. בנוסף, קבע בית המשפט כי הרשות הפרה את חובתה החוזית לנהוג בתום לב, שכן לא אפשרה את עבודות הפיתוח והוצאת היתרי הבנייה, ובכך מנעה מהמבקשים לבנות את ביתם. טענת הרשות כי המבקשים לא מילאו את חובתם לבנות בתוך זמן קצוב נדחתה, שכן הרשות עצמה היא זו שלא מילאה את חובותיה. בית המשפט דחה גם את טענת הרשות כי הימנעותם של המבקשים משיתוף המועצה בהליכים מהווה ניצול לרעה של ההליך, שכן הרשות לא נקטה צעדים מספיקים נגד המועצה עצמה. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת המבקשים, והכריז על הסכמי השכירות ומסמכי המכרז כבטלים. היא הורתה לרשות להשיב למבקשים את תשלומי המבקשים ולכסות את הוצאותיהם ושכר טרחת עורך דינם, בסך 30 אלף שקל.