ע"א 4576/17

תקציר

בית המשפט קמא דחה תחילה את תביעתה של אייר ויה נגד השטיח המעופף בהתבסס על דוקטרינת השתק העילה, בקובעו כי פסק בוררות מונע מאייר ויה לנקוט בהליכים משפטיים נוספים לקבלת דמי ביטול. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי הנמקה זו פגומה. עקרון הליבה של השתק העילה הוא שצד אינו יכול להתדיין מחדש על אותה עילת תביעה אם היא כבר הייתה או יכולה הייתה להיות מיושבת קודם לכן. במקרה זה, אייר ויה לא הגישה במהלך הבוררות תביעה שכנגד שהתייחסה לזכאותם לדמי ביטול נוספים מעבר למה שחולט מהבטוחות, שעמדו במוקד הבוררות. בית המשפט מצא כי מאחר שאייר ויה רק התגוננה בבוררות מבלי ליזום תביעות כלשהן, היא לא הייתה מחויבת למצות עילת תביעה זו במסגרת הליכים אלה, ואף לא נאסר עליה לעשות כן לאחר מכן בבית המשפט. הטענה כי אייר ויה הייתה צריכה לפתור הכל בבוררות אינה תקפה, שכן תפקידי התובע והנתבע במקרה זה השתנו, תוך הבחנה בין הנסיבות לבין אלה המחייבות השתק עילה. יתר על כן, בית המשפט הכיר בחריג "השתק ההגנה", המאפשר לתביעה החדשה להמשיך אם היא אינה סותרת או מבטלת את פסק הבוררות הקודם. חשוב לציין כי מתוך 114 הטיסות שבמחלוקת, השתק חל רק על 27 טיסות שהוזכרו במפורש בפסק הבוררות, בעוד שאייר ויה יכלה לתבוע את הטיסות הנותרות. בכך התקבל הערעור, שהפך את החלטת בית המשפט קמא והתיר לאייר ויה להגיש תביעה מתוקנת בניכוי 27 הטיסות. ההחלטה הדגישה את הצורך בהוגנות בהתדיינות משפטית, שאפשרה לאייר ויה להמשיך בתביעתה והמחישה את ההתקדמות ביישום הניואנסים של "השתק הגנה" במסגרת הליכים משפטיים.