עפ"ת 43692-08-14

תקציר

הנאשמים ערערו על העונש שהוטל עליהם על ידי בית המשפט הפרוצדורלי בגין מספר עבירות נהיגה, לרבות נהיגה ללא רישיון תקף, נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא ביטוח. העבירות נחשבות חמורות ביותר שכן הן מהוות סכנה גדולה למשתמשי דרך אחרים ופוגעות בסדר השלטוני והציבורי. נסיבותיו של הנאשם, אף שהן מאתגרות ומיוחדות, אינן עולות על חומרת העבירות שבוצעו, במיוחד בהתחשב בעברו העשיר של הנאשם בעבירות תנועה, לרבות הרשעות קודמות מרובות בגין נהיגה בזמן פסילה, וריצוי עונשי מאסר ממושכים. בית המשפט מכיר בדוגמה השלילית שהציב הנאשם לציבור ובהתנהגותו חסרת האחריות, המעידה על זלזול בחוק ובצווי בית המשפט. מספר פסיקות דנו בחומרת העבירה ובצורך בענישה מחמירה. בית המשפט העליון הדגיש אף הוא את המסוכנות הטמונה בעבירות מסוג זה ואת הצורך במאסר בפועל כעונש הולם. בית המשפט בוחן את העונש ההולם, הנע בין מאסר על תנאי ל-24 חודשי מאסר, וקובע כי בהתחשב בעברו של הנאשם ובעבירות הנוכחיות, שכללו נהיגה ברכב משא בזמן פסילה, ראוי להטיל עליו עונש של 10 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, בית המשפט מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה קודם של 8 חודשים, כאשר חודשיים ריצוי רצוף ושישה חודשים חופפים, כך שעונש המאסר הכולל הוא 12 חודשים. עוד נקבע בהחלטה כי עונש הפסילה בפועל שהטיל בית המשפט הפרוצדורלי יישאר על כנו. הערעור מתקבל בחלקו, וגזר הדין הוא כפי שקבע בית המשפט.