ע"פ 5778/22

תקציר

הערעור נדחה על ידי בית המשפט לאחר עיון מעמיק בטיעונים שהציגו הצדדים. בית המשפט החליט שלא להתערב בפיצויים שנפסקו לנפגעי העבירה, שכן לא הייתה הצדקה לערער על החלטת בית המשפט הפרוצדורלי בהתחשב בחומרת מעשיו של המערער. בית המשפט אישר גם את עונש המאסר, והדגיש את הצורך בענישה משמעותית במקרים של עבירות חמורות כמו עבירות מין, במיוחד כאשר הן מתרחשות במסגרת משפחתית. פסק הדין הדגיש את חומרת האונס והדגיש כי הוא פוגע בכבוד האדם ובאוטונומיה שלו. היא ציינה כי עבירות מין במסגרת קשר זוגי עלולות לגרום לנזקים נוספים, כגון בגידה ונזק נפשי ארוך טווח, והדגישה כי קשר זוגי אינו מרמז על הסכמה למעשים שלא בהסכמה. בית המשפט דחה את טענת המערער כי מעשיו לא נועדו לפגוע, וציין את התפיסה המעוותת העולה מטענתו. כמו כן, היא הכירה בדפוס של התעללות רגשית ואלימות כלכלית שחוותה המתלוננת, והצביעה על כך שגורמים אלה תורמים פעמים רבות לאלימות במשפחה ולאלימות מינית. פסק הדין הדגיש את הצורך בענישה מחמירה כדי להגן על האוטונומיה והכבוד של נשים, והדגיש את הנושא הנפוץ של אונס במסגרת הנישואין כדאגה חברתית. השופטים י' אלרון וי' כשר הסכימו עם החלטתו של השופט ח' כבוב, ואישרו את דחיית הערעור והותירו את גזר הדין המקורי על כנו.