ע"א 1155/09

תקציר

המשיבה מכרה את זכויותיה בדירה למערערת תמורת 50,000$, שישולמו בתשלומים. החזקה בדירה נמסרה למערערת, אשר שילמה חלק גדול מהסכום אך לא את מלוא הסכום. לאחר שחלף המועד האחרון לתשלום, הוטל עיקול זמני על יתרת הכספים שברשות המערערת, שמנע ממנה לשלם את היתרה. המשיב ביטל את ההסכם ותבע את המערערת בפיצויים. בהסכמת שני הצדדים פסק בית משפט קמא לטובת המשיב וקבע סך של 122,300 ₪. המערערת ערערה על ההחלטה וטענה כי עיקול כספיה אמור לפטור אותה מתשלום הפיצויים, שכן המשיב הוא שהפר את ההסכם. עוד טען המערער כי שגה בית משפט קמא בחישוביו ולא היה עליו להורות על פיצויים מצטברים, וכי פסק הדין נעדר הנמקה ולא שמע את עדי המערערת. המשיבה הדגישה בתגובה את הנסיבות החריגות הנדרשות לצורך התערבות בפסק דין פגום, וכי המערערת יכלה להתעקש על הבאת עדיה. ערכאת הערעור פסקה לטובת המערערת באופן חלקי, קיבלה את טענת כפל הפיצוי, ביטלה את הסכום של 38,250 ₪ בגין התעשרות שלא כדין, ותחת זאת חייבה את המערערת לשלם 20,790 ₪ עבור דיור חלופי. יתרת הסכומים עליהם הורה בית משפט קמא הושארו על כנם.