תו"ב 34022-04-17

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים המוטלים על שני נאשמים שהורשעו בהפרת צווים שיפוטיים ובשימוש מופרז בקרקע חקלאית למטרות מסחריות. בית המשפט פותח בהתוויית העקרונות העומדים מאחורי גזר הדין, תוך הדגשת הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין עבירות תכנון ובנייה, הנחשבות ל"מכת מדינה". הערכים המוגנים הנפגעים בעבירות אלה, לרבות מערכת התכנון ושלטון החוק, מודגשים, לצד האופי האנטי-חברתי של הפרת צווים שיפוטיים. חומרת המקרה הספציפי הנדון נבחנת, תוך התחשבות במשכן הארוך של העבירות, בתחום השימוש החורג הניכר וברווח הכספי של הנאשמים. מדיניות הענישה החלה במקרים דומים נבחנת, וכוללת קנסות, מאסר על תנאי ועבודות שירות. ידועות הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, לרבות ביצוע חלק מהצווים והודאתם המוקדמת של הנאשמים. בנוסף, בית המשפט מתחשב בנסיבות שאינן קשורות לעבירה, כגון גילם של הנאשמים, מצבם הכלכלי והעובדה שהם מהווים יחידה כלכלית אחת. כתוצאה מכך, גזר בית המשפט על נאשם 1 ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 80,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר בפועל, והתחייבות לשלוש שנים לשלם דמי התחייבות בסך 120,000 ₪. עבור נאשם 2 העונש כולל קנס של 40,000 ₪ או חודשיים מאסר בפועל, לצד התחייבות לשלוש שנים לשלם דמי התחייבות בסך 60,000 ₪. בית המשפט מוציא גם צו הריסה לבנייה הבלתי חוקית. לשני הנאשמים ניתנת הזכות לערער על פסק הדין.