תמ"ש 63323/97

תקציר

מדובר בשתי תביעות: האחת למזונות ידועים בציבור לאחר הפירוד והשנייה למזונות קטין כנגד האב. האישה והגבר היו ידועים בציבור בין השנים 1992-1997 ונולדה להם בת משותפת בשנת 1993. האישה והילד עזבו את הבית המשותף בשנת 1997, והאישה הגישה תביעת מזונות בשנת 1999. אין הסכמה מפורשת שהגבר ישלם מזונות לאישה לאחר פרידתם. החוק הישראלי אינו מתיר תשלומי מזונות לבני זוג ידועים בציבור, ומקרים קודמים דחו את הרעיון שיש להסיק זאת מחוק הירושה התשכ"ה-1965. פסק דינו של השופט ברנסון בעניין יגר קובע כי לידת ילד אינה מזכה ידועים בציבור במזונות, וכי לא ניתן לכלול מרכיב טיפולי במזונות הילד. בנוסף, החוק הישראלי אינו מאפשר פסיקת מזונות לזוגות ידועים בציבור מטעמי צדק, בניגוד לחלק מהמדינות האחרות. ללא הסכם מפורש או נסיבות מיוחדות, בית המשפט אינו יכול להעניק מזונות לכל החיים לבן זוג ידוע בציבור לאחר פרידה. במקרה זה, מאחר שהאישה עזבה את הבית המשותף ועבודתה והכנסתה נותרו יציבות, היא אינה זכאית למזונות בעקבות הפרידה. התביעה השנייה, למזונות הקטין, מאושרת על ידי בית המשפט. האב ישלם 2,000 שקל בחודש עבור מזונות בתו, בתוספת 30% מעלות שכר הדירה עד למקסימום של 550 דולר לחודש, לאמו של הילד, שיש לה משמורת. הסכומים יצומדו למדד יוקר המחיה ויעודכנו מעת לעת. האב רשאי גם לנכות מהסכום הכולל את כל הסכומים ששולמו ישירות לאם. ההחלטה מתקבלת על בסיס פשרה המוסכמת על שני הצדדים, וככזו אין צו להוצאות, ולא חל צו איסור פרסום על פסק הבוררות.