רמ"ש 18599-02-20

תקציר

הכרעת הדין בתיק זה עניינה בקשת ערעור שנדחתה בסכסוך רכושי בין המבקש לבין המשיבים. המחלוקת העיקרית נסובה סביב תוקפו של הסכם ממון, ובפרט הסכם ממון, והשפעתו על תביעת המבקש לרכוש משותף בין ידועים בציבור. החלטת בית המשפט לענייני משפחה לקבוע תחילה את תוקפו של הסכם הממון, תוך התמקדות בשאלה האם המבקש היה מודע לחתימה על הסכם הממון, נחשבה סבירה וראויה. בשל התנהלותו המיוחדת של המבקש בחשיפת הסכם הממון רק בשלב ההגנה של התביעה שכנגד, בירור העובדות סביב תוקפו של ההסכם נערך בשלבים. השופטת הדגישה את חשיבותם של הסכמי הממון, וציפתה שהמבקש יציג את הסכם הממון מלכתחילה. בקשתו של המבקש לגילוי מסמכים ולזימון עדים נדחתה, שכן המידע המבוקש לא היה קשור במישרין לשאלת המודעות המקדמית. תחת זאת, היא התייחסה להיקף נכסיו של המנוח, אותו יש לברר רק בשלב מאוחר יותר אם תתקבל תביעתו העיקרית של המבקש. השופטת גם לא מצאה כל טעות בדחיית הבקשה להחזיר את עו"ד אטיאס לעדות נוספת, שכן עדותה הקודמת הייתה מפורטת ובא כוח המבקש לא פירט את הצורך בבירורים נוספים. זאת ועוד, נדחתה גם בקשת המבקש לזמן את המשיבים לעדות, שכן הם לא היו צד להסכם הממון וידיעתם עליו אינה רלוונטית. משלא נמצאו טעויות בהחלטות הערכאה הנמוכה יותר, נדחו בקשות רשות הערעור. החלטה זו התקבלה ללא טיעונים בעל פה, והתיקים ייסגרו. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא שמות או פרטים מזהים.