ה"פ 1095/07

תקציר

המבקשת עתרה לבית המשפט בבקשה להצהיר כי היא זכאית להירשם כחוכרת של נכס בקריית עקרון, שם התגוררה עם הוריה מאז עלתה מתימן בשנת 1949. לאחר מות הוריה, המשיכה המבקשת להתגורר בנכס. המבקשת טענה כי להוריה הוענקו זכויות קנייניות על ידי הסוכנות היהודית, כפי שמעידים תעודת עולה וקבלות על תשלומים שבוצעו בשנת 1954. עם זאת, בית המשפט מצא את התעודה בלתי קבילה והתשלומים אינם מספיקים כדי לבסס זכויות משפטיות כלשהן בנכס. עוד נטען, כי שתיקת המינהל לאורך השנים הכירה בזכויות הוריה בנכס, אך בית המשפט קבע כי מדובר לכל היותר ברישיון הניתן לביטול, שלא ניתן להעבירו למבקשת, ואינו מזכה אותה ברישום כחוכרת. יתר על כן, גם טענתה של המבקשת לזכות עצמאית בנכס על בסיס מגוריה שם לא צלחה, שכן בית המשפט מצא כי כל זכות כזו תהיה אישית למבקשת ולא תוכל לעבור בירושה. לבסוף, נדחתה טענת המבקשת כי הוריה היו דיירים מוגנים, שכן לא היו ראיות להסכם שכירות, וזכות הדיירות המוגנת אינה מקנה זכות להירשם כשוכרת. ככלל, המבקשת לא הוכיחה כל זכות עצמאית להירשם כחוכרת, ולפיכך תביעתה נדחתה. המבקש חויב בהוצאות הנהלה ושכר טרחת עורך דין.