ת"א 2635/06

תקציר

התובעים, שיפריס, התקשרו בספטמבר 2004 בחוזה לרכישת בית מהנתבעים, עיני. הבית יוצג על ידי עיני כמי שנבנה על פי היתר הבנייה, מצג עובדתי שהיווה חלק מהתחייבויותיו החוזיות של עיני. עם זאת, נמצא כי הבית נבנה שלא כדין ללא היתר, מה שהוביל את שיפריס לגלות את מצג השווא בנובמבר 2005 ולאחר מכן לבקש לבטל את החוזה. עיני סירב, מה שהוביל את שיפריס להגיש תביעה. בית המשפט פסק לטובת שיפריס, וקבע כי עיני הפר את החוזה בכך שהציג מצג שווא של יסוד יסודי – חוקיות הבנייה – ובכך זכותו של שיפריס לבטל את החוזה. הפרה זו לא הוסכמה כמהותית בחוזה, אך נמצאה הפרה יסודית מסתברת. שיפריס הייתה זכאית למספר סעדים שנבעו מהביטול כדין: השבת התמורה החוזית, השבת ארנונה ששולמה, פיצוי מוסכם כפי שנקבע בחוזה ופיצוי בגין עוגמת נפש. מנגד, טענותיהם של שיפריס נגד עורך דינם, עו"ד שמש, ועורך דינו של עיני, עו"ד זלצמן, לא התקבלו. נמצא כי לעורכי דין אלה לא הייתה חובת זהירות כלפי שיפריס, והם לא היו אחראים לכל נזק שנגרם. לסיכום, חוזה המכר בין שיפריס לעיני בוטל כדין. עיני חויב לשלם לשיפריס סכומים שונים, לרבות החזר התמורה ששולמה, ארנונה, פיצוי מוסכם והוצאות משפט, לצד הפרשי ריבית והצמדה. התביעה נגד עורכי הדין נדחתה, ושיפריס היה אמור לשאת בהוצאותיהם המשפטיות.