ת"א 2291/05

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פרשנות הסכמים משנות ה-80 בדבר שימוש בחניות במרכז מסחרי בחולון. התובעים, שרכשו חנויות במרכז, טענו כי חברת רובינשטיין הנתבעת התחייבה לרשום אותם כמוטבים בחניות. החברה טענה כי היא העניקה לתובעים שימוש זמני בלבד בחללים ושמרה לעצמה את הזכות למכור אותם, כפי שעשתה מאוחר יותר לנתבעת בזק. שאלת המפתח הייתה האם החברה הסכימה להעניק לתובעים זכות קניין או זכות שימוש מוגבלת. בית המשפט קבע כי ההסכמים אינם ברורים דיים כדי לתמוך בטענת התובעים ופירש אותם לטובת הנתבעים בשל חובת התובעים, נוכח השיהוי המשמעותי בהגשת התביעה, ההיגיון המסחרי העומד מאחורי ההסכמים והלשון בה נעשה שימוש בהם. עוד ציינה השופטת כי אופי הזכות הנטענת על ידי התובעים, שימוש בלעדי בחניות, מקשה על קבלת עמדתם. כמו כן, בית המשפט מצא כי התובעים ידעו או יכלו לדעת על ביטול זכויותיהם ומכירת החניות לבזק אך לא פעלו בהקדם. התביעה נדחתה, והתובעים חויבו לשלם 10,000 ₪ + מע"מ כל אחד לנתבעים 1 ו-3 ו-5,000 ₪ + מע"מ לנתבעת 2.