ע"פ 1050/14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות ערעור על חזרה בו מהודאה שניתנה במסגרת הסדר טיעון, ובכך אישר את החלטת בית המשפט המחוזי. לדברי השופטים, בקשת הפסילה של המערער לא נעשתה מתוך רצון אמיתי להוכיח את חפותו, אלא כתמרון טקטי להימלט מתוצאות משפטיות. עיתוי הבקשה, כמו גם התנהלותו של המערער ונסיבות המקרה, מלמדים כי ההודאה הייתה כנה ולא תוצאה של כפייה או אי הבנה. גם כתב האישום, שבמרכזו מעשים מגונים שלא בהסכמה, נחשב למבוסס, חרף טענות המערער הפוך. השופט מציין כי בין המערער למתלונן התקיימו יחסי שירות, אשר נוצלו על ידי המערער לביצוע העבירות. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא סיבה לפקפק בחומרת העונש או בהיעדר הערכת מסוכנות, ומדגיש את הנזק המשמעותי שנגרם לקורבן. בעוד שהמערער טען כי למתלונן לא נגרם כל נזק, הדבר לא הוכח בראיות. לבסוף, מוותרים על ההוצאות שהוטלו על המערערת בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, אך הערעור עצמו נדחה בכל יתר ההיבטים. החלטה זו התקבלה פה אחד על ידי השופטים.