פ"א 44432-12-18

תקציר

בית המשפט דוחה את הערעור על החלטת בית משפט קמא לקיים צו הריסה מנהלי. המערערת טענה כי תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה אינו חל על הצו, אך בית המשפט מצא כי העבודות בוצעו לאחר כניסת התיקון לתוקף. המערערת טענה כי העבודות פטורות מדרישות היתר, אך בית המשפט קבע כי הן אינן עומדות בתכנית החלה או בתקנות הפטור. כן נדחתה טענות המערערת בדבר פגמים פרוצדורליים, לרבות היעדר חתימה ותאריך על הצו, ואי התייעצות. בית המשפט אישר את קביעתו של בית משפט קמא כי הצו היה מתוארך וחתום כראוי, וכי לא היה ניגוד עניינים או התנהלות פסולה של הגוף המייעץ שייעץ לצו וייצג את הוועדה בבית המשפט. המערער לא הביא ראיות התומכות בטענות אלה, ובית המשפט הדגיש את דחיפותם של צווי הריסה מנהליים ואת חזקת התקינות המינהלית. לבסוף, מצא בית המשפט כי גם אם נפלו פגמים פרוצדורליים, אין בהם כדי להצדיק את ביטול הצו בשל דוקטרינת הבטלות היחסית, המתחשבת בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה. הערעור, אם כן, אינו ראוי.