עש"א 37151-01-22

תקציר

הדיון בערעור התקיים ביום 8.5.2022 והצדדים הציגו את טיעוניהם בעל פה. לאחר הדיון קבעה השופטת כי הערעור יידחה על יסוד הנימוקים שנקבעו בפסק הדין הכתוב. פסק הדין פותח בהתייחסות לניסיונם של המערערים להעלות טענות חדשות לאחר הדיון בערעור. השופט הבהיר כי מרבית הטענות הללו לא הועלו במהלך המשפט ואף לא בערעור עצמו וכי ככלל בית המשפט לא ידון בהן. לאחר מכן פנה השופט לגופו של ערעור. המערערים טענו כי נגרם להם נזק קנייני שכן דירת התמורה שהיו אמורים לקבל הייתה קטנה מדירתם הנוכחית. עם זאת, השופטת הסכימה עם קביעת המפקח כי המערערים לא הצליחו להוכיח את גודלה המקורי של דירתם. השופט פירט את ההיסטוריה הפרוצדורלית ואת קביעותיו של המפקח בנוגע להצגת ראיות, וציין כי המערערים לא הציגו ראיות משכנעות לתמיכה בטענתם. זאת ועוד, סירובם של המערערים לקבל את הצעת המפקח למנות מודד עצמאי לדירתם פעל בניגוד לגרסתם. באשר לעירוב השימושים הנטען בין הפרויקט לבין בניין סמוך, הסכימה השופטת עם קביעת המפקח כי טענה זו אינה מבוססת. כתוצאה מכך, גם הטיעון המשפטי המבוסס על הפרה קניינית נכשל. במעבר לטענה לאי שוויון בשיקולי הפרויקט, אישר השופט את ממצאי המפקח, לפיהם טענות המערערים בדבר פיצוי לא אחיד בין הדיירים ורווחיות מופרזת ליזם לא נתמכו בראיות. השופטת התייחסה באופן ספציפי לטענות הנוגעות לתמורה שקיבל דייר בשם עטר ולניתוח הרווחיות שהציג שמאי המערערים, ומצאה כי הערכות המהימנות של המפקח סבירות. באשר להסכם התמ"א ולהתנהלות היזם, דחתה השופטת את טענות המערערים בדבר פקיעת ההסכם והתעלמותו הנטענת של היזם מהתנאים שנקבעו בו. השופט הסכים עם פרשנותו של המפקח להוראות ההסכם בדבר ההשלכות של אי עמידה בתנאי ההשעיה. לבסוף, הדגישה השופטת כי טענותיהם המשפטיות של המערערים, שהתבססו ברובן על ממצאים עובדתיים שנויים במחלוקת, אינן ראויות. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪. יתרת הפיקדון הוחזרה למערערים. פסק הדין נמסר לשני הצדדים על ידי המזכירות.