ע"ע 143/09

תקציר

פסק דין זה עניינו של המערער, עובד לשעבר בחברה לשירותי אבטחה, אשר ערער על החלטה להעביר את תביעותיו הקשורות לעבודה מבית הדין האזורי בתל אביב לבית הדין האזורי בחיפה. המחלוקת הראשונית התעוררה עקב החלטת בית הדין האזורי לערער על סמכותו שלו, בציינו כי המערערת עבדה באתרים שעיקר סמכותו של בית המשפט בחיפה. עם זאת, המערער טען כי יש להותיר את סמכות השיפוט בידי בית המשפט בתל אביב, תוך שהוא מציין את מיקום משרדו הרשום של המעסיק בחולון, אשר לטענתו מהווה את "מקום עבודתו", ומשום שהוא מרבה לעבוד בתל אביב ובראש העין. בית הדין בחן את המקרה לפי תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תוך הבחנה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה". היא הגיעה למסקנה כי במצב זה, "מקום העבודה" יכול לכלול את משרדו העיקרי של המעביד וכי בחירת סמכות השיפוט צריכה להתאים לנוחיותו של העובד, בהתאם לתכליתו המיועדת של הכלל. לפיכך, למרות שהעבודות נערכו במקומות שונים, בית הדין האזורי בתל אביב מצא את המקום המתאים, שכן הוא שימש כמרכז הפעילות של המעסיק וסיפק נוחות לתובע. לפיכך התקבל הערעור, ואישר כי בית המשפט האזורי בתל אביב ידון בתביעה. כל צד הונחה לכסות את הוצאותיו המשפטיות.