הפ"ב 27357-03-14

תקציר

העותרת, רכבת ישראל, מבקשת לבטל את פסק הבוררות שניתן לטובת עיריית נהריה בעניין פיצויי הפקעה בגין קרקע ששימשה להכפלת קו הרכבת נהריה-קריות. הבוררים פסקו לעירייה פיצויים בגין החזקה בקרקע, למרות טענת רכבת ישראל כי העירייה לא הוכיחה את בעלותה בקרקע. העותר טוען כי הבוררים חרגו מסמכותם והתעלמו, בין היתר, מהדין המהותי. בינתיים, העירייה מבקשת לאשר את פסק הבוררות. בית המשפט מדגיש את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בפסקי בוררות, החל רק במקרים של פגמים מהותיים בהליך הבוררות או אי עמידה בעקרונות הבוררות המוסכמים. לא ניתן לערער על פסק הבוררות, למעט במקרים נדירים של ערעורים פנימיים או ערעורים ברשות. בקשת הביטול נבחנת בצמצום, במיוחד כאשר פסק הדין ניתן על פי הדין המהותי. השופט בוחן את טענות העותר אחת לאחת ומקבל רק אחת, המצדיקה את ביטולו החלקי של פסק הבוררות. הטיעון הזוכה לטובת השופט מתייחס לפסיקת פיצויי הפקעה בגין החזקה על ידי הבוררים, העומדת בסתירה לדין המהותי, למרות חובת הבוררים לפסוק על פיו. השופט מבטל חלק זה של פסק הבוררות ומדגיש כי יתר טענות העותר נדחות. לפיכך, בית המשפט אינו רואה סיבה לחייב את העירייה בהוצאות כלשהן.