סע"ש 29048-06-19

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לתובע להפקיד ערבות להבטחת הוצאות הנתבעים. הסיבות לכך הן רבות פנים. ראשית, בסופו של דבר שילם התובע את יתרת ההוצאות שהורה בית הדין, גם אם באיחור, ובכך שלל את הרציונל העיקרי לדרישת ערבות – הבטחת תשלום ההוצאות. שנית, התובע הביא ראיות ראשוניות מספיקות כדי לפטור אותו מהפקדת ערבות, במיוחד בכל הנוגע לטענות נגד הנתבע 3. ראיה זו כוללת את העדר הוכחת מסירת הודעת העסקה על ידי הנתבעת מס' 3, וכן קיומו של הסכם בין הנתבעת מס' 3 לבין הנתבעת מס' 2 (המלון) המרמז על תפקידה של הראשונה כקבלן שירותי ניקיון, אשר משמעותו זכויות נגזרות לתובע. בנוסף, טענת המלון כי הוא נוקט אמצעים סבירים כדי לכבד את זכויות עובדי הקבלנים ואי המצאת ראיות לבדיקות שכר חיצוניות מחלישה את מעמדו. שלישית, באשר לנתבעת מס' 2, המלון, טענת התובעים כי הם אחראים במשותף כמעסיקים, בין במישרין ובין באמצעות קבלן כוח אדם, בשל משך עבודתה של התובעת בחצרים, נתמכת בראיות ראשוניות מספיקות. קביעת חבות המלון, לרבות כל אחריות אזרחית, תוסדר בהליך העיקרי. יתר על כן, עיתוי הגשת הבקשה, שלוש וחצי שנים לאחר הגשת התביעה, יחד עם תשלום ההוצאות הסופי של התובע, מפחיתים את הצורך בערבות. לבסוף, אי ציון כתובת המגורים על ידי התובע ותביעות הקיזוז של הנתבעים יידונו בהליך העיקרי, בו הנתבעים נושאים בנטל ההוכחה. ההחלטה מדגישה כי ממצאים אלה אינם קובעים מראש את הצלחתו הסופית של התיק, אלא מבוססים על המידע הקיים בשלב זה. עם זאת, התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום, כתוצאה מאיחור בתשלום הוצאותיו.