ע"פ 2658-06-11

תקציר

הערעור התקבל משני טעמים: פגמים פרוצדורליים ולגופו של עניין. באשר לפגמים הפרוצדורליים, הדגיש בית המשפט את חשיבות קיום הדיונים בנוכחות הצדדים, דבר שלא התקיים במקרה זה. דיון בטיעונים המקדמיים של הסנגור היה צריך להתקיים בנוכחות שני הצדדים, שכן הוא חיוני לשמירה על זכויות הנאשם ולהבטחת הליך הוגן. העובדה שהמשיב הגיש תגובה בכתב לבקשה לא משמעה ויתור על דיון בעל-פה. לגופה, בחן בית המשפט את טענת המשיב כי תלונתו נגד השוטר המתלונן לא נחקרה כראוי. בית משפט קמא קיבל טענה זו וביטל את כתב האישום, אך ערכאת הערעור הפכה החלטה זו. נמצא כי חוסר שיתוף הפעולה של המשיב עם הליך החקירה גרם לכך שלא יוכל לטעון בהמשך להגנה מפני צדק על סמך תוצאות החקירה. ערכאת הערעור קבעה כי אי חקירתו של שוטר כראוי אין בה כדי להשפיע במישרין על ההליך הפלילי המתנהל נגד המשיב. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי טענת המשיב לאכיפה בררנית, המבוססת על חקירה לקויה לכאורה, אינה מוצדקת. השימוש במונח "חוסר עניין לציבור" לסגירת תיק החקירה לא היה ראוי, אך בית המשפט הבהיר כי הוא אינו מצביע על חוסר חשיבות או ניסיון טיוח. בסופו של דבר, הערעור התקבל, והתיק יוחזר לבית המשפט קמא להמשך דיונים.