ע"א 18074-10-05

תקציר

תיק הערעור נסוב סביב סכסוך מכר מקרקעין בין המערערים לבין המשיב. המחלוקת העיקרית היא האם הייתה עסקה תקפה למכירת הנכס המדובר. בית משפט קמא בחן ביסודיות את הראיות והעדויות שהובאו והגיע למסקנה כי המערערים לא הצליחו להוכיח את כוונת המשיב להתקשר בהסכם מכר. בית המשפט מצא את גרסת המשיב אמינה ודחה את טענות המערערים כהזויות וסותרות. ערכאת הערעור מסכימה עם פסק דינו המנומק היטב של בית משפט קמא, המבוסס על הראיות ועל התרשמותה הישירה מן העדים. ערכאת הערעור הדגישה את הנדירות שבהתערבות בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא, אשר שמע את העדויות והתרשם ממקור ראשון ממהימנות העדים. טענותיהם העיקריות של המערערים כנגד קביעותיו העובדתיות וממצאי המהימנות של בית משפט קמא לא היו משכנעות. באשר לזיכרון הדברים החתום קבע בית המשפט כי חתימת המשיב אינה מעידה על שיקול דעתו להתקשר במכירה, שכן הנסיבות הסובבות אותה מוטלות בספק. גם חתימת המשיב על הסכם המכר הייתה מוטלת בספק. ככלל, לא הצליחו המערערים להוכיח את נכונותו של המשיב למכור את הנכס, ופסק דינו של בית משפט קמא, הדוחה את הערעור, מתקבל. על המערערים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב, והסכום שהופקד על ידי המערערים יועבר למשיבים.