ת"א 47069-05-15

תקציר

התובעים, אורליה ודוד זק, תבעו את קיבוץ דן בטענה כי לאורך השנים הפר הקיבוץ את חובותיו כלפיהם והפר את זכויותיהם. התובעים דרשו שורה של סעדים כספיים וצווי מניעה. למרבה הצער, דוד נפטר במהלך ההליך המשפטי. התובעים עלו לישראל והצטרפו לקיבוץ בשנת 1983. בשנת 1991 אובחן דוד כחולה פרקינסון. הסימפטומים החמירו עם השנים. בשנת 2006 עבר דוד לבית אבות בבעלות ובניהול הקיבוץ, ואילו אורליה ובנם איתן המשיכו להתגורר בבית המשפחה בקיבוץ. טענתם העיקרית של התובעים הייתה כי יש לסווג את מעמדם על פי ההסדר הקיבוצי הישן, אשר יעניק לדוד זכויות כ"חבר בעל צרכים מיוחדים", וזכויות הנגזרות ממעמד זה של אורליה ואיתן. בית המשפט מצא כי התובעים סווגו לפי ההסדר הקיבוצי החדש, מה שאומר שיש להם זכויות וחובות שונות. עוד נקבע כי דוד, בשל מצבו הרפואי, זכאי לטיפול מיוחד כחבר בעל צרכים מיוחדים. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעים לא מילאו את חובותיהם על פי תקנות הקיבוץ. הם לא העבירו את הכנסותיהם לקיבוץ, כנדרש, ובחרו שלא לנהל כל דיאלוג עם הקיבוץ בעניין כספי זה או אחר. במקום זאת, פעלה אורליה באופן חד צדדי ובניגוד לחובותיה כחברת קיבוץ. בנוסף, היא לא מיצתה את כושר עבודתה, למרות שמצבו של דוד לא מנע ממנה לעבוד במשרה חלקית. בית המשפט דחה גם את תביעת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, וקבע כי היא לא הוכחה ומהווה הרחבה של כתבי הטענות. מאחר שהתובעים לא הוכיחו את הפרות הקיבוץ, תביעתם נדחתה על כל חלקיה. התובעים חויבו לשלם לקיבוץ את הוצאותיו המתונות ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, בתוך 60 יום.