LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"ב 4398/18

החלטה עליון

📋
מספר הליך4398/18
📂
סוג הליךרע"ב
📅
תאריך20 ביוני 2018
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםאליהו עשור נ' שירות בתי הסוהר
👨‍⚖️
שופטיםד' מינץ

תקציר

בהתבסס על הפסיקה וההנמקה השיפוטית, הניתוח חושף מספר עקרונות משפטיים קריטיים וחידושים הרלוונטיים לקביעת בקשות לחופשה ולזכויות הפרוצדורליות של אסירים במסגרת המשפט המנהלי. עקרונות משפטיים: 1. סמכות שיקול דעת בהחלטות על חופשת כלא: - בתי המשפט מכירים בכך שההחלטה להתיר או לדחות את יציאת האסיר נתונה בראש ובראשונה לשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות, כגון שירות בתי הסוהר. - שיקול דעת זה מופעל על בסיס שיקולים מרובים, לרבות סיכוני אבטחה, רקורד התנהגותי ומידע מודיעיני, בהתאם לעקרונות מבוססים של המשפט המנהלי המאפשרים קבלת החלטות במגוון רחב של גורמים. 2. הבחנה בין דחיית חופשה מתמשכת לספציפית: - יש הבחנה משפטית ברורה בין *סירוב ממושך וגורף* של רשות לבין *דחייה ספציפית* של בקשת חופשה פרטנית. - סירוב ממושך, כגון עיכוב חופשה לתקופה ממושכת, עשוי לדרוש אמצעי הגנה פרוצדורליים כגון שימוע, בהתחשב באופיו כשלילת הטבה. - לעומת זאת, בקשות חופשה פרטניות שנבחנות ונדחות על סמך גופן אינן מחייבות בהכרח שימוע, במיוחד אם אין החלטה גורפת לדחות את החופשה באופן שיטתי. 3. אמצעי הגנה פרוצדורליים והזכות לשימוע: - בית המשפט מדגיש כי הגנות פרוצדורליות, כגון הזכות להישמע, מותנות באופי הפעולה המנהלית. - כאשר הטבה *נשללת בהמוניהם או ללא הגבלת זמן*, יש להעניק לאסיר שימוע לפני ביצוע קיפוח כזה. - בהקשר של בקשות רשות ספציפיות, היעדר סירוב שיטתי שולל את הצורך בשימוע, בתנאי שכל בקשה נבחנת ומוצדקת לגופה. חידושים משפטיים: 1. הבהרת היקף *פקודת נציב תלונות הציבור*: - בית המשפט מפרש כי חובת קיום השימוע, כקבועה בסעיף 5 לפקודת נציב תלונות הציבור מס' 04.17.00, חלה בעיקר בהקשר של סירוב ממושך או גורף, ולא על החלטות פרטניות המבוססות על בקשות חופשה ספציפיות. - פרשנות ניואנסית זו מציגה הבנה מרובדת של זכויות פרוצדורליות, והקצאתן בהתאם לאופי והיקף ההחלטה. 2. דגש על שיקול דעת מנהלי בגבולות החוק: - ההחלטה מאשרת כי על בתי המשפט לנהוג באיפוק בהתערבות בהערכות רשויות הכלא, במיוחד בכל הנוגע לסיכונים (למשל, בריחה, אלימות). - גישה זו משרטטת את גבולות הביקורת השיפוטית בהחלטות מנהליות הנוגעות לשיקולים ביטחוניים, ומחזקת את עקרון שיקול הדעת המנהלי. 3. הכרה שיפוטית בתפקיד האינטליגנציה וההיסטוריה הדיסציפלינארית: - בית המשפט מכיר בכך שמידע מודיעיני והתנהגות משמעתית עשויים לשמש עילה לגיטימית לדחיית בקשות לחופשה, בתנאי שהערכות אלה נבחנות לגופן. - הדבר מחזק מסגרת משפטית שבה נהלים מנהליים פנימיים והערכות ביטחוניות זוכים לכבוד, בתנאי שהם מנומקים ומבוססים על ראיות רלוונטיות. מסקנה: המקרה מדגים איזון זהיר בין הזכויות הפרוצדורליות של האסירים לבין שיקול הדעת המבצעי של רשויות הכלא. הוא מגדיר כי הגנות פרוצדורליות כמו שימוע מוצדקות בעיקר במקרים של שלילת הטבות שיטתית וממושכת, ולא על בסיס כל מקרה לגופו, אלא אם כן הדחייה מבוססת על מדיניות כללית או גורפת. נימוקי בית המשפט מקדמים בהירות משפטית לגבי החובות הפרוצדורליות של רשויות מנהליות בהקשרים של תיקון ומאשרים את הלגיטימיות של החלטות מבוססות ביטחון המבוססות על רישומים מודיעיניים ומשמעתיים, תוך שמירה על כבוד שיפוטי בגבולות אלה.

רע"ב 4398/18 אליהו עשור נ' שירות בתי הסוהר, עליון (20.6.2018)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית